יום מקוון 3: רב-תרבותיות בחברה הישראלית בראי הזמר העברי

רסק פירות - כור ההיתוך

ירושלים שלי

מילים: דן אלמגור
לחן: נורית הירש

אמר הרוכל ממזכרת משה:
ירושלים שלי
היא מחנה יהודה בערב חגים
שבת של "פפיטס", קללות נהגים
וחומוס של רחמו וריח דגים
וחומוס של רחמו וריח דגים,
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי

ירושלים, ירושלים,
ירושלים שלי.
ירושלים שלי...

אמר הסנדלר משכונת קטמון:
ירושלים שלי
הוא שבע שנים של גשמים בבלוקון
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון,
שבת - הצגה ראשונה באוריון
גם קטמון ג' היא בשבילי

ירושלים שלי...

אמר הבלן ממאה שערים:
ירושלים שלי
היא שטריימל שחור וספרים אפורים
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים"
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים",
היא לחש תפילה לימים אחרים
לא כאן, כי למעלה קורצת היא לי

ירושלים שלי...

אמר הצעיר שם ליד שער שכם:
ירושלים שלי
היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות
אחות שהלשינה ובור עם פצצות
אחות שהלשינה ובור עם פצצות,
מצעד עצמאות, וידיים קפוצות,
"יס סר, ווט דו יו לייק? קבב אור שישליק?"

ירושלים שלי...

אמר החייל מאשדות יעקב
ירושלים שלי
הייתי בה פעם בבוקר של שכול
סימטה וצלף בצריח משמאל
מאז לא חזרתי פשוט לא יכול
אבנר וגדי - שניהם בשבילי
ירושלים שלי.

ירושלים - כמו בחזון הקמת המדינה של בן-גוריון - היא המאחדת והמלכדת את ישראל פנימה ואת העם היהודי. השיר במילותיו מחבר את כל העדות, כל העם לפרטיו - בירושלים. עבור כל אחד ל'ירושלים' ביטוי שונה, אבל המאחד היא התיבה 'ירושלים שלי' - האהבה ותחושת השייכות. עבור העולה החדש, המזרחי, איש השכונות, החרדי האשכנזי, הצעיר החייל הקיבוצניק וגם הערבי - ירושלים היא המפגש המלכד, היא ההסכמה.

לחיי העם הזה

מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר

העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי

אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!

העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!

אה...
לחיי העם הזה...

הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים

אה..
לחיי העם הזה...

הטקסט והלחן - מבקשים יותר מכל, לגשר-לחבר את כל הקצוות ל'עם אחד' שכמה טוב שהוא כזה. זו המהות של 'כור ההיתוך' . ניתן לומר גם שכל שיריו של יהורם גאון וגם אישיותו - מבקשים תמיד ליצור את הגשרים והחיבורים לישראליות אחת חמה ומלוכדת, בתוך השסעים.

פירות, פירות  - מוסיקה עדתית

שני שירי יידיש בביצוע חווה אלברשטיין

http://www.youtube.com/watch?v=q80v4FDMIbI
חווה אלברשטיין - חזרה אל האידיש בשנות ה-80, לצד יצירתה הענפה. זרם צדדי זה נדחק כל השנים, אך כמובן המשיך לחיות ולהתקיים.  בשנים אלו חלה תחייה מסויימת וגם לגיטימיות לשירה עדתית. לגיטמיות לשיבה אל המקורות האבודים, לכאורה, אל שפת המקור. אמנים חשו בטחון לשיר וליצור שוב בשפות נשכחות, עליהן ויתרו לטובת העברית והישראליות הדומיננטיות. כך בזמר המזרחי וכך בקצה האשכנזי.

סלט פירות - מוסיקה רב תרבותית

שירת הסטיקר - הדג נחש

להקת ראפ בשילוב רוק ומוסיקה ים תיכונית עוסקת במציאות הישראלית ומשלבת אותה הן במילים והן במנגינות בשיריה הרבים. את הטקסט לשיר זה כתב דוד גרוסמן, כל המשפטים בשיר הינם סטיקרים. ההתנגשות בין הדעות והאנשים השונים בארצנו וכך גם הלחן הם כואבים ונוקבים בשיר זה ואף מתאימים ל"סלט הפירות". כל הדעות וכל סוגי האנשים מוצגים בקליפ, למרות הניגוד בינהם, כולם שונים וכולם ישראלים. המוסיקה "מאחדת" את כל סוגי הדעות לשיר אחד דווקא על רקע מקצבים פשוטים יחסית ועל דגש על ראפ, מוסיקה נייטראלית, בינלאומית.

תגידי שטוב - כנסיית השכל

להקת רוק ישראלית רב תרבותית משדרות, המשלבת במנגינותיה מוטיבים ים תיכוניים. המוסיקה היא נעימה להאזנה ואפשר לומר כי היא מייצגת את הישראליות של ימינו. לאורך כל השיר חוזר ניגון קבוע בין הבתים, הניגון הוא ים תיכוני אך מבוצע בגיטרות חשמליות, כמנגינת רוק.

סיכום  -  החיפוש התרבותי דרך שירים לאורך השנים - היה מלהיב ומרתק. הממצאים מעניינים ויפים. אני מרגישה שזו רק ראשיתה של דרך מעניינת לאפיין את החברה שלנו. זו נקודת מבט נהדרת וגם מחברת את החברה ובין הדורות. להכנת העבודה נעזרתי בצעירים, בני ותלמידי - ללימוד משותף של מוסיקה עכשווית. למדתי מהם, נחשפתי למוסיקה אהובה עליהם ולמדתי להנות ממנה, כי ההקשר התיאורטי, נתן לי פרספקטיבה תרבותית, רחבה ומעניינת. כל הכבוד על האתגר וכל הכבוד על הכשרון בהנחיות ובממצאים שהגשת לנו במצגת. תודה רבה ובהצלחה  צפרא